לא כולכם, בוודאי, יודעים מה כולל התחום של מיקרו כירורגיה, ולטובת אלו שלא, נסביר בקצרה. ובכן, כאשר אומרים את צמד המלים – מיקרו כירורגיה, בהכרח מתכוונים לחלקים מסוימים בגוף האדם, שמחייבים התערבות, תוך כדי צפייה מדודה, וניתוח באמצעות מיקרוסקופ. מדובר אודות טיפול יסודי, כמו למשל – בעצבים או לחלופין בכלי דם זעירים.
טיפול שכזה מוענק, לרוב, באזורי הגרון, האוזניים או האף, וזאת משום שבאזורים הללו המבנה עדין וקטן. הפרוצדורה שנעשית דרך המיקרוסקופ, בחדר הניתוחים, מובן, נבחרות לעתים לא כאופציה הטיפולית הראשונה בהיבטים של שחזור. אבל, בלי כל ספק, אפשרי לעשות בה שימוש על מנת לטפל נכונה בבעיות של שחזור מסובכות, שמייתרות את התהליכים השונים. כמו למשל – ריפוי באמצעות כוונה משנית, השתלות עור, וכיוצא בכך. המשיכו לקרוא, ותגלו את רזי המקצוע, שמרבית בני האדם טרם נחשפו אליהם עד כה.
מה הוא בכלל מיקרו כירורגיה?
ובכן, מיקרו כירורגיה הינה דיסציפלינה מעולם חדר הניתוח, כאשר ניתן באמצעותה להעביר רקמות מחלק מסוים של גוף המטופל, תוך כדי ווידוא מיטבי, לשום ביטחונה של הרקמה שמשתילים. תהליך ניתוחי שכזה מבוצע על ידי מכשירי ניתוח ייעודיים ובאמצעות מיקרוסקופ משוכלל. במידה ונתעקש על הצגת דוגמאות קליניות של המיקרו כירורגיה, כי אז נדגש את החיבור מחדש של חלקי גוף שצריכים השתלה מחדש, או לחלופין העברה של רקמות חופשיות, לשם ביצוע של שחזור פגמים שעברו טראומה בתוך הרקמה. על מנת לצלוח הליך ניתוחי שכזה, יש לוודא כי זרימת הדם של המטופל תקינה להשתלת הרקמה הייעודית.
האם להליכי מיקרו כירורגיה נודעים סיבוכים או סיכונים אפשריים?
בוודאי אתם מבינים, כי כל הליך כירורגי נושא בתוכו סיכונים אפשריים. נתחיל מעצם קיומה של הרדמה מלאה. לעולם אין לדעת איך תגיבו להרדמה מלאה, יש בה כל מיני תופעות לוואי, שיש מי שיחוו אותה בקלות, ויש מי שיגיבו אליה בתגובות קיצוניות. קל וחומר כאשר מדברים אודות ניתוח כדוגמת מיקרו כירורגיה. הליך שבו מעורבים חלקי גוף זעירים. מעבר לסיבוכים מערכתיים שעלולים להיגרם כתוצאה מהרדמה מלאה, כאמור לעיל, לתהליך שכזה עלולות להיות השלכות, כמו למשל – גודש, סיבוכים במקור הבעיה, נמק שומני, הידבקויות או גם המטומה.
מה הוא התיעוד ההיסטורי של מיקרו כירורגיה?
יש תיעוד היסטורי מרשים, לכל מה שמתכתב עם מיקרו כירורגיה. ולהלן נרחיב בעניין. ראשית דבר חל בעוד המיקרוסקופ הניתוחי הוצג בפעם הראשונה, ובו יש תיעוד של אנסטומוזה בדם של כלי הדם. כבר בראשית שנות השישים, נחשפנו לכל מיני טכניקות מיקרו כירורגיות שהפכו לשם דבר. ב- 1964, השתילו את האוזן של הארנב מחדש על ידי ההליך של מיקרו כירורגי, שהיה לשם דבר, וזאת משום שכלי הדם שהיו מעורבים בפרוצדורה זאת היו קטנים דאז מעשירית הסנטימטר. כבר בשנת 1966, ניתחו דווקא קוף, בהצמדה של אצבע בכף היד.
ממצאי הליך כירורגי זה העידו על האדרת הליך המיקרו כירורגיה לרפואה המערבית. הצלחה מדהימה שכזאת קיבלה חיזוק מרבבי באמצעות ההצלחה הפנומנלית שבאה לאחרי, של תיקון עורקים דיגיטליים והשתלות של אצבעות. בעקבות הצלחה בלתי מעורערת זאת, העברה של רקמות המיקרו כירורגיות, הפך כך התחום לנדרש יותר ויותר במהלך שנות השבעים. עם שנות השמונים, נצפה שחזור הלסת התחתונה בחולה סרטן, שמכונה השתלת רקמה עצמית. כל ההצלחות הללו, ורבות אחרות, הפכו את התחום של המיקרו כירורגיה להליך שאין שני לו בתחום של הכירורגיה הפלסטית.
מה השיקולים שיש להביא בחשבון לפני ביצוע הליכי מיקרו כירורגיה?
נפתח בזה, שמי שאמון על טיפולי מיקרו כירורגיה, עושה שימוש בציוד שעוזר בהכרח להגדלה של שדה הניתוח. ציוד אשר אפשר באמצעותו לדייק, בלי כחל וסרק, בתנועה, חרף ההגדלה שניתנת בהליך שכזה. ההגדלה של מקום הניתוח מאפשרת למנתח לעבוד במקביל, מה שהיה קשה ביותר לעשות בשל הגודל הקטן של מקום הניתוח. על מנת לצלוח את ההליך הכירורגי הזה, יש להצטייד במיטב הטכנולוגיה, בכלים, כמו לדוגמה – מכשירים מיקרו כירורגיים, וכמובן מיקרוסקופ ייחודי וייעודי. כל מיקרוסקופ ניחן בתכונות ספציפיות משלו, שכן כל מיקרוסקופ, באשר הוא משמש לפונקציה אחרת, ומתהדר בתכונות משלו.
יש מיקרוסקופים שמקובעים למקום, כמו לתקרה, ויש מיקרוסקופים שעומדים בפני עצמם. כאשר מרביתם מלווים בזרועות נעות, מה שמאפשר למנתח לשלוט על מיקומו של המיקרוסקופ. מכיוון שמדובר אודות ניתוח בעל אופי ספציפי ומורכב למדי, המנתח צריך לשקול מראש מה חשוב יותר, ומה חשוב פחות, בפרוצדורה הרפואית הזאת. בעיצומו של מקום הניתוח, בהתחשב לגודל המקום, אפשר לצפות בנעשה רק בשל קיומן של עדשות מובחרות של מכשיר המיקרוסקופ, תוך כדי קבלה של מקור לאור בעוצמה ניכרת, שמשמשת את המנתח ומייעלת את העבודה שלו.
באופן טבעי, לא נהוג לצייד את חדר הניתוח בתאורה רבה למדי, באופן הזה שהתאורה שמובנית בתוך המיקרוסקופ מוגברת, ונמצאת כיעילה עד מאוד. לצוות שפעיל בחדר הניתוח מצורפת מצלמת וידאו משוכללת, שדרכה ניתן לקבל מושג ספציפי יותר לכל התרחישים האפשריים בשדה הניתוח. כמו כן, ההגדלה הנדרשת באמצעות המיקרוסקופ, היא בשיעור של פי חמש ועד פי ארבעים. על מנת לזהות ולטפל במושא הניתוח, עושים שימוש בהגדלה מועטה יותר. לשם תיקון המיקרו כירורגי, לפעמים, המנתח ירצה הגדלה רבה יותר. וכיוצא בזאת .
