״אצבע הדק״ היא תופעה של קושי ביישור או בכיפוף האצבע (או האגודל) עקב ״נעילת״ המפרק. לאחר ההתגברות על ״הנעילה״ האצבע מתיישרת בבת אחת בליווי נקישה פתאומית וכואבת הנקראת "טריגרינג" (Triggering) ומכאן השם של התסמונת: ״הדק״. מדובר בתופעה נפוצה למדי בכירורגיה של כף היד. היא נגרמת עקב התעבות של הגלגלת ("Polly") בבסיס האצבע הגורמת להתעבות משנית של הגיד המכופף, או בשל היצרות של מעטפת הגיד, פוגמת ביכולת ליישר או לכופף את האצבע. ללא טיפול המצב הולך ומחמיר , עד שהאצבע אינה יכולה להתיישר. במצבים חריגים היא אינה יכולה גם להתכופף.
איך תדעו שאתם סובלים מ"אצבע הדק"?
התלונה העיקרית היא של נקישה מכאיבה. הנקישה חמורה יותר בעיקר בשעות הבוקר, אך עם ההחמרה היא יכולה להופיע בכל שעות היום ובאופן קבוע. כאשר המצב מחמיר, הגבשושית שנוצרת בגיד אינה יכולה לחדור לתוך הטבעת העוטפת אותו והאצבע “ננעלת” ביישור או בכיפוף.
הסיבות לתופעה
התסמונת היא תוצאה של תהליכים ניווניים העוברים על הגיד של האצבע. תאי הרקמה שמרכיבה את הגיד ״רוכשים״ תכונות של תאי סחוס התאים גדלים במספרם ובנפחם עד שמשטח ההחלקה שבין הגיד והטבעת העוטפת את הגיד מתקשה ואינו מאפשר תנועה חלקה. אנשים נוטים לחשוב שהתופעה נובעת מעבודה קשה, אבל אין קשר בין השניים. "אצבע הדק" מופיעה בד”כ בהדרגה, בעשור הרביעי עד השישי לחיים. היא שכיחה פי שתיים עד שלוש יותר בנשים, והאצבע הרביעית נפגעת יותר מכל האחרות. לעיתים נפגעות כמה אצבעות בו זמנית.
אבחון
האבחנה נעשית על פי תלונותיו של המטופל ובדיקתו. לרוב האנשים יש היסטוריה של נקישות מכאיבות ללא סיפור חבלתי. לעתים ניתן למשש גבשושית מכאיבה בכף היד מעל מהלך הגידים. בדרך כלל אין צורך בבדיקות עזר, אך לעיתים משתמשים באולטרסאונד.
הטיפול
במקרים נדירים תופעת "אצבע הדק" חולפת מעצמה. תרופות אנטי דלקתיות וטיפולים חיצוניים כמו פיזיותרפיה, דיקור סיני, ועיסויים למיניהם – אינם מועילים. הזרקה של קורטיזון (חומר אנטי דלקתי) עוזרת ביותר מ-50% מן המקרים. אף שלעיתים יש צורך ביותר מהזרקה אחת ורצוי להימנע מהזרקה חוזרת של קורטיזון באותו מקום בגוף מחשש לפגיעה ברקמה החיבורית. במקרים שהתופעה חוזרת יש צורך בהתערבות ניתוחית. כ- 50% מן המקרים נזקקים לניתוח. ככל שתקופת ההמתנה ארוכה יותר – גדלים הסיכויים להתערבות ניתוחית.
מה עושים בניתוח?
מדובר בניתוח פשוט למדי שנמשך דקות אחדות. לאחר הרדמה מקומית המנתח עושה חתך בעור באורך של כ-1 ס”מ. מגלה את הגלגלת וחותך אותה לרוחב. חיתוך הגלגלת משחרר את הגיד וכך נמנעים החיכוך והנקישה המכאיבה. הסיכונים שבניתוח מועטים, הכאבים לאחר הניתוח סבירים , ורוב המטופלים אינם נזקקים ליותר מכדור נגד כאבים. המטופל יכול להשתמש ביד בעבודות קלות כבר למחרת הניתוח. התפרים מוסרים כעבור שבוע.
