שבר של עצם הסירה

עצם הסירה למעשה היא אחת משלושת העצמות בשורה המקורבת של שורש כף היד. שבר עצם הסירה נגרם בדרך כלל מנפילה על כף יד מושטת והוא השבר הנפוץ ביותר בעצמות שורש כף היד. אספקת הדם של עצם הסירה עלולה להיפגע בעקבות השבר ולכן יתכן סיבוך של חוסר איחוי ונמק של העצם לאחר השבר. במאמר זה נעסוק בהרחבה במאפייני התופעה ודרכי הטיפול.

האתגר הכירורגי

שבר בשורש כף היד עשוי להיות רגיש ביותר ולכן יש צורך באבחון וקיבוע  מדויקים כדי להבטיח איחוי העצמות ולמנוע חוסר יציבות וניוון של מפרקי עצם הסירה. איחוי לקוי או אי חיבור של עצם הסירה עלול  לגרום להפרעה בהעברת הכוחות  דרך עצמות שורש כף היד דבר שגורם כעבור כמה שנים לתהליכים ניווניים ולפגיעה משמעותית בתפקודי כף היד ולכן, כאשר השבר אינו נרפא או כאשר שני חלקי השבר אינם עומדים זה מול זה יש  צורך בניתוח וקיבוע השבר בעזרת בורג או ולעיתים השתלה של עצם באיזור השבר.
בשנים האחרונות התפתחו שיטות לעידוד איחוי השברים בעצם הסירה. בעזרת שדה מגנטי וטיפולים יום יומיים של  פעימות על-קוליות לאזור השבר בתדר נמוך (אולטרא סאונד).

עצם הסירה

עצם הסירה מהווה גשר בין שתי השורות של העצמות וביניהן לעצם הרדיוס. חלקים גדולים מעצם הסירה מכוסים בסחוס וכתוצאה מכך יש מעט גישה של כלי דם אל תוך העצם. כלי דם נכנסים אל החלק האחורי של העצם, באזור המותן שלה ובאזור הגבשושית שלה ולכן שבר לרוחב העצם עשוי לקטוע את אספקת הדם לחלק הקרוב לחישור.

אוכלוסיות

שבר של עצם הסירה נחשב לאחד השכיחים ביותר בגילאים שבין 15 שנים ל-30 שנים וילדים בגילאי עשר ומטה בדרך כלל לא סובלים משבר זה. שבר של עצם הסירה מתרחש לרוב כתוצאה מנפילה במהלך פעילות גופנית כגון, רכיבה על אופניים, החלקה על גלגיליות, ריצה, החלקה על הקרח, כדורגל או כדורסל  ואפילו מנפילה תוך כדי הליכה שגרתית.

אבחון שבר עצם הסירה

שבר בעצם הסירה גורם לרגישות וכאב באזור תיבת ההרחה שהוא החלק האחורי של בסיס האגודל. בבדיקה הקלינית במרפאה  נבדק מידת הכאב בעת דחיסה של האגודל לכיוון עצם הרדיוס, כמו גם בעת סיבוב כף היד כלפי מעלה וכנגד התנגדות. מלבד הבדיקה הפיזית, על מנת להשלים את האבחון מבצעים גם צילום רנטגן שמאפשר לזהות כ-70% מיד לאחר החבלה.

כ-30 אחוזים משברי עצם הסירה אינם נראים בצילום שנערך זמן קצר לאחר החבלה. לכן במקרה של חשד קליני לשבר, גם כאשר הדבר אינו מודגם בצילום רנטגן, יש לקבע את שורש כף היד בעזרת גבס, תוך ביצוע צילום רנטגן חוזר לאחר שבוע עד שבועיים. מיפוי עצמות ובדיקת דימות בתהודה מגנטית, כמו גם טומוגרפיה ממוחשבת יכולים להדגים או לשלול שבר בשלב מוקדם.

שבר חלקי או מלא

השבר יכול להיות חלקי או מלא. שברים מלאים עשויים להיות שבר רוחבי של מותן העצם, שבר של גבשושית עצם הסירה, שבר של המענית הגבית או שבר של החלק המקורב של העצם. השברים יכולים לכלול תזוזה בין שברי העצם או בלעדיה ולחלקם יתלווה חוסר יציבות של מפרקי העצם ובפגיעה ברצועות.

טיפול בשבר

הטיפול הנפוץ בשבר של עצם הסירה הוא בקיבוע של שורש כף היד באמצעות גבס למשך שישה עד שנים עשר שבועות. בעת הצורך נעשית גם התערבות ניתוחית וקיבוע פנימי של העצם כאשר השבר לא יציב או עלול לזוז. בשבר ללא תזוזה מילימטרית, הקיבוע של שורש כף היד והאגודל לאחר שבר עצם הסירה נעשה בעזרת גבס, כאשר לעתים הגבס יכלול גם את המרפק.

לכמה זמן צריך גבס

זמן ההזדקקות לגבס משתנה בהתאם למיקום השבר. ככל שהשבר מקורב יותר וישנה סבירות לפגיעה באספקת הדם לאזור של השבר, ההחלמה מצריכה זמן קיבוע ממושך יותר. בשברים של השליש המרוחק של העצם הקיבוע נעשה לשישה עד שמונה שבועות. בשברים של השליש האמצעי הקיבוע נעשה לעד שנים עשר שבועות ולשברים של השליש המקורב לעד עשרים ושלושה שבועות.

חוסר איחוי

חוסר איחוי של השבר נובע בדרך כלל כתוצאה מהעדר אבחון של שבר ללא תזוזה. גם כאשר ישנו אבחון מאוחר יחסית של השבר, ניתן לטפל בו בהצלחה. חוסר איחוי נפוץ בקרוב לעשירית מהשברים גם לאחר אבחון מדויק ומתן הטיפול המקובל. כאשר השבר לא נרפא לאחר 6 חודשים של טיפול קיבוע בעזרת גבס וטיפול בעזרת גלי קול בתדר נמוך, נדרש טיפול פולשני.

טיפול פולשני

טיפול פולשני לאיחוי שבר עצם הסירה יכול לכלול השתלת עצם הנלקחת מעצם הרדיוס והטריית קצות השבר. לעתים יש צורך בהשתלת עצם המלווה בעורק, על מנת להוביל דם לאזור השבר ובמקרה שכזה הקיבוע נעשה בעזרת מסמרים או ברגים. הסיכון להופעת נמק בעצם בעקבות שבר עצם הסירה עולה ככל שהשבר מערב את החלק הקריבני של עצם הסירה.

ניוון מתקדם

בהעדר טיפול נכון לשבר בעצם הסירה ישנה סבירות גבוהה להופעת ניוון מתקדם וחוסר יציבות של מפרקי העצם עם העצמות בסמוך לה. הדבר מלווה בתפקוד מוגבל של שורש כף היד, הן בגין כאבים תפקודיים והן בגין הגבלת טווח התנועה. קיימים ניתוחים המיועדים להפחית את עוצמת הכאב לאחר שבר עצם הסירה אך אלו גובים מחיר בהגבלת טווח התנועה של מפרקי שורש כף היד.

אבחון וטיפול

שבר בעצם הסירה גורם בדרך כלל לכאבים ורגישות בבסיס האגודל בעת כיפוף האגודל או בסיבוב כף היד כלפי מעלה. אבל הוא לעיתים אינו גורם לכאבים של ממש. לכן בכל מקרה של חבלה מאסיבית בשורש כף היד, גם שאינה מלווה בכאבים, מומלץ לפנות בהקדם לבדיקה של רופא מומחה לכירורגיה של היד.

כירורג כף יד יאבחן את כף היד וגם אם לא ייראה שבר בצילום הרנטגן, הוא עשוי להמליץ על קיבוע של שורש כף היד והאגודל בגבס. כעבור שבוע או שבועיים ייערך צילום רנטגן חוזר – בלי הגבס – כדי לאמת או לשלול חשד לשבר. במקרה של שבר הגורם לתזוזה גדולה של העצמות, ישקול כירורג כף יד ניתוח לקיבוע פנימי של השבר.
כאמור, לעיתים השבר אינו גורם לכאב משמעותי ועלול להתגלות רק בשלב מאוחר לאחר שיווצרו תהליכים ניווניים, ולכן בכל מקרה של חבלה מאסיבית ובכל חשד לשבר רצוי להתייעץ עם רופא מומחה.