תסמונת התעלה הקרפלית נובעת מלחץ מוגבר על העצב המדיאני – אחד משלושת העצבים הראשיים של הגף העליון שתפקידם להעביר תחושות מכף היד ועד למוח. הלחץ על התעלה, שבתוכה עובר העצב, משבש את אספקת הדם לסיבי העצב ומקטין את עובי שכבת הבידוד שמגינה על העצב. הוא נגרם לעיתים מן המבנה האנטומי הייחודי של התעלה או בשל מחלות כלליות (סיסטמיות) או מקומיות או בשל אופייה של פעילות יום -יומית. התסמונת שכיחה יותר בקרב נשים, בקרב חולי סוכרת, בעלי משקל עודף, מי שסובלים מהפרעות הורמונאליות ובקרב בעלי מקצועות פיזיים מסויימים המפעילים לחץ על היד (עם זאת לא נמצא קשר בין עבודת קלדנות ומחשב לבין תסמונת התעלה הקרפלית).
מה הגורם להתפתחות התסמונת
הגורמים להופעת תסמונת התעלה הקרפלית עדיין אינם ברורים לגמרי והערכה היא שמדובר בשילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים. במהלך החיים מסיבות גנטיות ולצד התרחשות טריגרים סביבתיים נוצרת התעבות והתקשחות של הרצועה אשר עוטפת את התעלה הקרפלית, דבר זה גורם לעליית הלחץ בתוך התעלה ומוביל ללחץ מוגבר על העצב המדיאני שעובר בתעלה.
קבוצות סיכון
הסיכון לסבול מהתעבות הרצועה שעוטפת את התעלה הקרפלית הינו גבוה יותר בקרב, מעשנים, אנשים שסובלים מעודף משקל וכאלה הסובלים ממחלות כמו סוכרת, דלקת מפרקים ראומטית, תת פעילות של בלוטת התריס ואי ספיקת כליות. תסמונת התעלה הקרפלית נפוצה פי שלושה בנשים מאשר גברים ובמרבית המקרים המחלה מופיעה בקרב בני 50 עד 60.
תסמינים נפוצים
מי שלוקים בתסמונת התעלה הקרפלית מתלוננים על תחושת נימול ודקירות בקצה האגודל, באצבע המורה ובאמה, שמלווה לעיתים בכאבים העלולים להגיע עד הכתף. שנת הלילה שלהם מופרעת בשל הצורך להניע את כף היד ולנער אותה על מנת "להעיר" את היד שנרדמה. התסמינים מופיעים גם בעת החזקה ממושכת של חפצים או במהלך פעילות שדורשת תנועות חוזרות ונשנות בזמן ששורש כף היד בתנוחת כיפוף. בשלבים מתקדמים של התסמונת מופיעות גם הפרעות מוטוריות של שרירי האגודל, המתבטאות בירידה בכוח הלפיתה של האצבעות (והפלת חפצים) ובחוסר יכולת להזיז את כרית האגודל אל מול כריות האצבעות. זוהי מגבלה תפקודית ניכרת בפעולות העדינות של אצבעות כף היד.
כאב ונימולות גם ביום
בשלבים מתקדמים יותר, תחושת הכאב והנימול עשויים ממש להעיר את המטופל במהלך הלילה ולהקשות עליו לישון שנת לילה איכותית רציפה. בעת ההתעוררות המטופלים חשים צורך לנער את היד כדי להקל על התסמינים. בהמשך עשויים להופיע תחושות כאב ונימול גם בשעות היום והם יהיו חמורים במיוחד בעת ביצוע פעילויות שבהן שורש כף היד במצב כפוף.
אופן אבחון התסמונת
חשוב מאוד לאבחן את תסמונת התעלה הקרפלית נכון ומהר ככל שניתן, על מנת למנוע נזק בלתי הפיך לעצב. מכיוון שישנן בעיות רבות בשורש כף היד אשר תסמיניהן דומים לתסמינים של תסמונת זו, הדבר עלול להוביל לאבחנה שגויה ולטיפולים מזיקים ולא מתאימים. אבחון של תסמונת התעלה הקרפלית נעשה בין היתר על ידי בדיקה הגופנית של כף היד, לרבות ויזואלית.
בדיקה גופנית וויזואלית
בדיקת מראה כפות הידיים נועדה לבחון אם ישנה התנוונות של השרירים הספציפיים אותם מעצבב העצב המדיאני. מלבד בחינה ויזואלית, הרופא בוחן את רמת התחושה והכוח בכל אחת מהאצבעות שמעצבב העצב המדיאני. מכיוון שהעצב המדיאני יוצא מהצוואר נוסף על בדיקת כף היד הרופא בודק גם את הצוואר ואת האמה לזהות תסמינים במיקומים אלו.
גירוי העצב המדיאני
האבחון שנועד לזהות תסמונת התעלה הקרפלית כולל מספר בדיקות שמטרתן לגרות את העצב המדיאני בתעלה הקרפלית ולראות אם ניתן לשחזר את התסמינים של המטופל. במהלך מבחן טינל, הרופא מקיש על התעלה הקרפלית באמצעות האצבע שלו. במידה והעצב המדיאני לחוץ, המטופל ירגיש מעין זרם חשמלי החל מנקודת ההקשה ועד לקצות האצבעות.
מבחן דורקן ומבחן פאלן
במבחן דורקן הרופא לוחץ למספר שניות על התעלה הקרפלית ומנסה כך להפעיל לחץ על העצב המדיאני. אם העצב היה לחוץ בגלל קיומה של התסמונת, המטופל יחוש את התסמינים שמהם הוא סובל. במבחן פאלן הרופא מבקש מהמטופל להחזיק את כפות ידיו צמודות זו לזו, במצב גב אל גב וכשהן מוטות כלפי מטה, על מנת לבדוק אם האצבעות נרדמות, מה שיאשש את התסמונת.
טיפול והחלמה
לעתים לאחר הופעת תסמונת התעלה הקרפלית ניתן יהיה להסתפק באמצעים פשוטים להקלת הסימפטומים ותיתכן החלמה גם ללא טיפול. בשלב ראשון הטיפול בדרך כלל יכלול הזרקת קורטיזון ושימוש בסדי קיבוע לשורש כף היד. טיפול זה יועיל כאשר הסימפטומים קלים עד בינוניים. במקרים חמורים יידרש ניתוח להפחתת הלחץ על העצב המדיאני.
הניתוח מביא להקלה מידית בסימפטומים אך תקופת ההחלמה מההליך עלולה לארוך מספר שבועות. משך ההחלמה המומלץ נעשה בהתאם למידת התלות ביד המנותחת ובאופי העבודה בה עוסק המנותח.
טיפול שמרני
עם הופעת התסמונת ובמקרים קלים ניתן להשתמש בסדי לילה (המונעים את כיפוף שורש כף היד) וכך למנוע את תחושת הנימול המשבשת את שנת הלילה.
טיפול כירורגי
ניתוח של התעלה הקרפלית נחשב לטיפול היעיל ביותר . הוא רצוי ואף הכרחי במצבים של לחץ בינוני וקשה על העצב המדיאני, כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים. הניתוח נעשה בד״כ בהרדמה מקומית בעזרת חוסם עורקים על הזרוע, הניתוח נעשה בשתי שיטות: השיטה הפתוחה – הפורמלית והשיטה האנדוסקופית. הוא נמשך דקות אחדות ושיעור ההצלחה גבוה מאוד – 98%. בד"כ נדרשים שבועיים עד שלושה שבועות כדי להחלים מהניתוח ולחזור לתפקוד מלא.
התסמונת במהלך ההיריון
תסמונת התעלה הקרפלית יכולה להתרחש גם בזמן ההיריון, בעקבות השינויים במאזן הנוזלים בגוף ואצירת הנוזלים. במקרים קלים ניתן להסתפק במנוחה, סד תמיכה וקומפרסים קרים. במקרים חמורים יותר ניתן ליטול משככי כאב לא סטרואידים או אף להזריק סטרואידים ישירות למקום. בלית ברירה יהיה צורך בניתוח פולשני, על מנת להפחית את העומס על העצבים בתעלה.
תסמונת התעלה הקרפלית
לסיכום הנושא, במאמר זה עסקנו במאפייני תסמונת התעלה הקרפלית ואופן האבחון והטיפול בה. כפי שציינו האבחון נעשה באמצעות בדיקה גופנית ומבחנים שונים שנועדו לגירוי העצב המדיאני. סוג הטיפול תלוי בחומרת הלחץ ורמת התסמינים ובמקרים קלים ניתן לטפל בהזרקות וסד תמיכה ומקרים חמורים יצריכו ניתוח. את האבחון והטיפול יש לבצע על ידי מומחה בתחום.
