הגידים הם חלק בלתי נפרד מרקמת החיבור של הגוף שלנו והם אלו אשר מחברים בין השרירים לבין העצמות. כאשר שריר עובר תהליך של כיווץ הוא מושך אחריו את הגיד שבהתאם מושך אחריו את העצם וכך למעשה נוצרת תנועה. הגידים המיישרים נראים כחוטים עבים במיוחד, הם חלקם מאוד וגמישים מאוד וניתן לראות אותם כאשר אנו מבצעים פעולה של יישור או מתיחה של כף היד שלנו. ישנם מקרים בהם גידים אלו נפגעים והדרך היחידה לטפל בהם היא על ידי ניתוח כירורגי.
ממה עשויה לנבוע פציעה וכיצד נטפל בה?
השרירים המיישרים נמצאים מתחת לעור שלנו ומכיוון שהם מאוד שטחיים כל פגיעה בעור עלולה לפגוע גם בשרירים או בגידים. בעקבות הפגיעה הגיד עלול להיחתך או להיתלש ישירות מתוך העצם אליה הוא שייך. בעקבות פציעה מעין זאת תחושו קושי בתנועתה של היד בעיקר בעת קיפול או יישור שלה. במרבית המקרים על מנת לטפל בפציעה מעין זאת יש להשתמש בסד תומך אשר ימנע תנועה מיותרת של היד עד להחלמה מלאה שלה. הסד יקרב את קצותיו החתוכות של הגיד ויעזור להחלמה מלאה שלו. במקרים אחרים ניתן להשתמש בסד פנימי. זהו מעין מסמר העובר את פרק היד ומטרתו למנוע משתי קצות הגיד להתרחק האחת מהשנייה וכך לסייע להן להתאחד חזרה. לבסוף, במקרים חריגים וקשים במיוחד יש לבצע ניתוח כירורגי.
גידים מיישרים- פגיעות שכיחות
כל קרע או חתך בגידים אשר בפרק כף היד שלנו עלול לגרום לפגיעה חמורה ולחוסר יכולת ליישר את האצבעות או את היד שלנו. הגיד אשר מיישר את האצבעות יכול להיפגע באחת משלוש דרכים עיקריות והן: חתך אשר נוצר בגיד בין האזור הבינגללי המקורב לבין האזור המרוחק, על ידי תלישתו של הגיד מהגליל המרוחק וכן על ידי תלישת הגיד מהעצם כאשר חלקה נותר מחובר אליו. הטיפול בסד יעיל לכל אחת משלושת הפציעות הללו. את הסד חשוב מאוד להרכיב משך שישה עד שמונה שבועות ואין להוריד אותו כלל אלא במצבים בהם יש לשמור על היגיינה.
לאחר פגיעה בגידים ייתכנו מקרים חריגים בהם הגידים שנפגעו ידבקו אל העצם או אל הרקמות אשר סובבות אותה. ישנם מספר רב של גורמים אשר יכולים לגרום לתופעה זאת ביניהם זיהום, שבר משולב ועוד. על מנת להתגבר על התופעה ולשפר את תנועת האצבעות והיד יש להיעזר בטיפול אינטנסיבי. במקרים והטיפול אינו עוזר יש לשקול התערבות של ניתוח כירורגי.
תסמינים של פגיעה
התסמין המובהק ביותר לפגיעה או קריעה של גיד הוא כמובן חוסר היכולת לכופף את האצבעות או האצבע הפגועה. האצבע תיוותר ישרה ביחס לשאר האצבעות המכופפת. תסמין זה צריך להוביל אתכם ישירות לבדיקה רפואית שם יש לבודד כל מפרק ומפרק על מנת לבחון את תפקודה של כל אצבע ואצבע בנפרד כך קיימת האפשרות לזהות מהי האצבע הפצועה ומהו בדיוק הנזק אשר נגרם לה. תהליך הבדיקה יעזור לאבחן האם מדובר בקרע של הגיד או לא. בנוסף, יש לעשות בדיקה תחושתית על מנת לזהות האם קיימת גם פגיעה בעצב תחושתי מסוים בנוסף לפגיעה בגיד עצמו.
ניתוח ותהליך שיקומי
ישנן פעמים בהן אין מנוס מאשר לבצע ניתוח בכדי לאחד את קצותיו של הגיד אשר נקרעו. במידה ואובחן קרע בגיד והאופציה היחידה לטפל בו היא בעזרת ניתוח חשוב לזכור שהזמן הינו גורם קריטי בהליך ניתוחי מסוג זה. הזמן הנכון ביותר לניתוח הינו בין 10 ל14 ימים מרגע הפציעה וזאת מכיוון שככל שהזמן חולף השריר מתכווץ יותר ויותר ומשיכתו על מנת לחבר את הגיד מחדש תהיה קשה יותר. בנוסף, גם אספקת הדם אל השריר נפגעת ככל שעובר הזמן ולכן מומלץ לפנות לניתוח כמה שיותר קרוב למועד הפציעה.
בסיומו של הניתוח על המנותח להרכיב סד גבס כאשר אצבעותיו מכופפות על מנת שהגידים יהיו במנח רפוי. לאחר פרק זמן מסוים סד הגבס יוחלף בסד פלסטיק והמטופל יעבור הנחיה אשר תדריך אותו כיצד להניע את אצבעותיו נכונה בכדי שלא ייווצר מצב של הידבקות. תהליך השיקום והקיבוע בסד אורך כארבעה שבועות במהלכם יש להגיע לביקורת תקופה במרפאה המטפלת. רק לאחר ארבעה שבועות ניתן להתחיל להניע את האצבעות.
בחירת מרפאה מטפלת
אנו עושים שימוש יום יומי בידיים ובאצבעות שלנו וכל פגיעה בהן עלולה להיות פגיעה המשפיעה באופן ממשי על שגרת חיינו. על מנת לטפל במקרים של קריעת גיד חשוב מאוד לפנות לרופא מומחה אשר יספק עבורנו את המענה הטוב ביותר לו אנו זקוקים כך שתוך פרק זמן קצר נוכל לחזור שוב אל שגרת חיינו. בחירה נכונה שמה דגש הן על הניסיון ושנות הותק של הרופא, התעודה וההסמכה שלו המספקות את אישור העבודה לו הוא זקוק וכן על יחסי האנוש שלו שכן מדובר בהליך לא פשוט וחשוב לבחור בבעל מקצוע קשוב ומכיל אשר יאפשר לכם לעבור את התהליך בנעימים עד כמה שאפשר.
ד"ר אריה שטבון הינו מומחה לכירורגיית כף היד וכן מנתח בכיר בעל ניסיון של שנים לא מבוטלות בתחום. ד"ר שטבון ניהל את היחידה לניתוחי כף יד בפריז במשך שבע שנים ועבד בבתי חולים נוספים בעולם. על מנת לקבל ייעוץ ראשוני וכן בכדי לקבוע פגישה אישית הרימו טלפון ונשמח לתת לכם את כל המידע לו אתם זקוקים.
